רש"י על במדבר ג׳:כ״ה

« רש"י על במדבר ג׳:כ״א רש"י על במדבר ג׳:כ״ו »

1 שפתי חכמים פתח ↗

יריעות התחתונות. ולמה נקראין משכן לפי שהם נראין בפנים כשאתה עומד במשכן. ועוד דכתיב ואת המשכן תעשה עשר יריעות וגו' והם יריעות התחתונות מכל הד' מכסים, לא המשכן בכלל וכמו והקמות את המשכן. רא"ם:

1 גור אריה פתח ↗

יריעות התחתונות. ונקראות "המשכן", לפי שנראו בתוך המשכן רש"י שמות לה, יא. דאין לומר כל המשכן הוא, והשתא הוי שפיר טפי לישנא ד"את המשכן", דזה אינו, דהא אחריו "ואת האהל", ואי "המשכן" כל המשכן – לא הוצרך לפרש עוד:

2 שפתי חכמים פתח ↗

יריעות עזים. ולמה נקראין אהל לפי שהם אהל על היריעות התחתונות:

2 רש"י על שמות פתח ↗

יריעת עזים. מִנּוֹצָה שֶׁל עִזִּים: לאהל על המשכן. לִפְרֹשׂ אוֹתָן עַל הַיְרִיעוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת: שלשים באמה. שֶׁכְּשֶׁנּוֹתֵן אָרְכָּן לְרֹחַב הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁנָּתַן אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת, נִמְצְאוּ אֵלּוּ עוֹדְפוֹת אַמָּה מִכָּאן וְאַמָּה מִכָּאן לְכַסּוֹת אַחַת מֵהַשְּׁתֵי אַמּוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מְגֻלּוֹת מִן הַקְּרָשִׁים, וְהָאַמָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל קֶרֶשׁ שֶׁאֵין הַיְרִיעָה מְכַסָּה אוֹתוֹ הִיא הָאַמָּה הַתְּחוּבָה בְּנֶקֶב הָאֶדֶן, שֶׁהָאֲדָנִים גָּבְהָן אַמָּה: וכפלת את היריעה הששית. הָעוֹדֶפֶת בְּאֵלּוּ הָעֶלְיוֹנוֹת יוֹתֵר מִן הַתַּחְתּוֹנוֹת: אל מול פני האהל. חֲצִי רָחְבָּה הָיָה תָלוּי וְכָפוּל עַל הַמָּסָךְ שֶׁבַּמִּזְרָח כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, דּוֹמֶה לְכַלָּה צְנוּעָה הַמְכֻסָּה בְּצָעִיף עַל פָּנֶיהָ: וסרח העדף ביריעת האהל. עַל יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן; יְרִיעוֹת הָאֹהֶל הֵן הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל עִזִּים, שֶׁקְּרוּיִים אֹהֶל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן, וְכָל אֹהֶל הָאָמוּר בָּהֶן אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן גַּג, שֶׁמַּאֲהִילוֹת וּמְסַכְּכוֹת עַל הַתַּחְתּוֹנוֹת, וְהֵן הָיוּ עוֹדְפוֹת עַל הַתַּחְתּוֹנוֹת חֲצִי הַיְרִיעָה לַמַּעֲרָב, שֶׁהַחֵצִי שֶׁל יְרִיעָה אַחַת עֶשְׂרֵה הַיְתֵרָה הָיָה נִכְפָּל אֶל מוּל פְּנֵי הָאֹהֶל, נִשְׁאֲרוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת רֹחַב חֶצְיָהּ עוֹדֵף עַל רֹחַב הַתַּחְתּוֹנוֹת: תסרח על אחרי המשכן. לְכַסּוֹת שְׁתֵּי אַמּוֹת שֶׁהָיוּ מְגֻלּוֹת בַּקְּרָשִׁים: אחרי המשכן. הוּא צַד מַעֲרָבִי, לְפִי שֶׁהַפֶּתַח בַּמִּזְרָח שֶׁהֵן פָּנָיו, וְצָפוֹן וְדָרוֹם קְרוּיִין צְדָדִין לַיָּמִין וְלַשְּׂמֹאל:

3 שפתי חכמים פתח ↗

עורות אילים. וא"ת למה כתיב מכסהו שהוא משמע דעורות אילים ותחשים הכל כיסוי אחד היה, ובמקום אחר היה משמע שהם כל אחד ואחד בפני עצמו. וי"ל דודאי כל אחד היה מין בפני עצמו אבל היו מחוברים יחד באמצע ולכך נקראים מכסה. וא"ת היה לו לכתוב אהלו שהרי גם היו אהל על יריעות העזים. יש לומר בשלמא יריעות עזים ניחא שנקראין אהל לפי שהם היו על גבו ועל הצדדין לכך נקראו אהל שהיו מגינים עליו מכל צד, אבל עורות אלים מאדמים ותחשים לא היו אלא מסך על גבו, לכך נקראין מכסה:

3 גור אריה פתח ↗

עורות אלים ותחשים. פירוש, אף על גב שלא פירש לך הכתוב רק מכסה תחש, צריכין לומר דהאי "מכסה" קאי אעורות אלים מאדמים ומכסה התחש, דאם לא כן, למה לא נזכר מכסה התחש, אלא נכלל בודאי בלשון "מכסה". ומה שכלל שניהם בלשון "מכסה", לפי ששניהם יש להם שם אחד, ואפילו היו הרבה מכסאות, כולם בשם אחד נכללו – בלשון "מכסה":

4 שפתי חכמים פתח ↗

הוילון. שהוא מחיצה מבדלת, לא הפרוס למעלה כהוראות לשון מסך:

4 רש"י על שמות פתח ↗

ואת פרכת המסך. פָּרֹכֶת הַמְּחִיצָה; כָּל דָּבָר הַמֵּגֵן, בֵּין מִלְמַעְלָה בֵּין מִכְּנֶגֶד, קָרוּי מָסָךְ וּסְכָךְ, וְכֵן סַכְתָּ בַעֲדוֹ איוב א', הִנְנִי סָךְ אֶת דַּרְכֵּךְ הושע ב':

4 גור אריה פתח ↗

הוא הוילון. פירוש, אף על גב שלשון "מסך" הוא מלשון סכך, וכל סכך הוא למעלה, אפילו הכי נקרא הוילון "מסך", כמו שפירש רש"י בפרשת ויקהל שמות לה, יב שכל דבר שהוא מגין, בין שהוא מגין למעלה בין שהוא מגין למטה או מהצד, נקרא בשם "מסך", ששייך לשון סכוך מן הצד כמו מלמעלה. ומפני שהוילון הוא מגין על המשכן מלפניו, נקרא "מסך". ואין להקשות דלפי זה גם כן המחיצה יהיה נקראת "מסך", שהוא מסיך מן הצד, וזה לא מצאנו בשום מקום שנקראת המחיצה "מסך", דודאי המחיצה לא נקראת "מסך" לפי שהמחיצה היא עיקר המשכן, ועל ידי המחיצה נעשה המשכן, ואין שייך שיהיה נקרא המשכן עצמו בשם "מסך". אבל הוילון שכנגד פתח המשכן נקרא "מסך", לפי שהוא מגין שלא יהיה פתוח:

1 המשכן. יְרִיעוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת:

2 והאהל. יְרִיעוֹת עִזִּים הָעֲשׂוּיוֹת לְגַג:

3 מכסהו. עוֹרוֹת אֵילִים וּתְחָשִׁים:

4 ומסך פתח. הוּא הַוִּילוֹן:

1 מזרחי פתח ↗

המשכן יריעו' התחתונו'. שכן מצינו שהם קרויות משכן כדכתיב ואת המשכן תעשה עשר יריעות שש משזר והן היותר תחתונות מכל הד' מכסים לא המשכן בכללו כמו והקמות את המשכן כי אחריו והאהל מכסהו ואם היה פי' משכן בכללו הנה גם האהל ומכסהו בכלל:

2 מזרחי פתח ↗

והאהל יריעות עזים העשויות לגג מכסהו עורות אלים ותחשים. פי' מכיון שהמכסים ד' ולא נזכרו פה רק ג' יחוייב בהכרח שיהיו שנים נכללי בתוך האח' ואחד שלא נמצא בשום מקום שנקראו עורות אלים וערות תחשים בשם אהל רק בשם מכסה כדכתיב ועשית מכסה לאהל עורות אלים מאדמים ומכסה עורו' תחשים מלמעלה הנה בהכרח שיהיו עורות האלים והתחשים נכללי' בשם מכסהו ומה שהוצרך להאריך גבי יריעות עזים לומר העשויות לגג הוא לתת טעם למה נקראו אלה בשם אהל ואמ' מפני שהן עשויות לגג כמו שהאהל הוא הגג המאהיל על מה שתחתיו וכן פירש בפרשת ויקהל בפסוק ואת אהלו הוא אהל יריעות עזים העשוי לגג:

2 גור אריה פתח ↗

העשויות לגג. פירוש, לכך נקראת "אהל" לפי שהיו להאהיל על המשכן:

3 רש"י על שמות פתח ↗

ואת מכסהו. מִכְסֵה עוֹרוֹת אֵילִים וְהַתְּחָשִׁים:

3 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה מכסהו, עורות אילים ותחשים. ע"כ. ראה דברי "שפתי חכמים" אות צ באשר לשאלה, אם היה מכסה אחד או שניים, וראה מה שכתבתי בספר שמות כו, יד. פ' במדבר תש"ן

4 מזרחי פתח ↗

ומסך פתח הוא הוילון. מפני ששם המסך נאמ' על הסכך הפרוס מלמעלה פר' ענן למסך ועל המחיצ' המבדלת מן הצד ויסך בדלתים ים הוצרך להבדילו במלת וילון שהוא שם נופל ביחוד על המחיצה המבדל' להודיע שמסך הפתח היא המחיצה המבדלת לא הפרוס מלמעלה וכן כת' בפרש' ויקהל פרכ' המסך פרכ' המחיצה כל דבר המגין בין מלמעלה בין מכנגד קרוי מסך וסכך:

4 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

274 נראה לבאר זאת, ששמירה היא באה מדבר חיצוני לנשמר, אך הדבר עצמו אינו נקרא שומר. ובגו"א במדבר פ"ג אות יג ביאר ש"מסך הפתח אוהל מועד" במדבר ג, כה נקרא בשם "מסך", וכלשונו: "פירש רש"י בפרשת ויקהל שמות לה, יב שכל דבר שהוא מגין, בין שהוא מגין למעלה בין שהוא מגין למטה או מהצד, נקרא בשם 'מסך', ששייך לשון סכוך מן הצד כמו מלמעלה. ומפני שהוילון הוא מגין על המשכן מלפניו, נקרא 'מסך' רש"י במדבר ג, כה. ואין להקשות דלפי זה גם כן המחיצה יהיה נקראת 'מסך', שהוא מסיך מן הצד, וזה לא מצאנו בשום מקום שנקראת המחיצה 'מסך'. דודאי המחיצה לא נקראת 'מסך' לפי שהמחיצה היא עיקר המשכן, ועל ידי המחיצה נעשה המשכן, ואין שייך שיהיה נקרא המשכן עצמו בשם 'מסך'. אבל הוילון שכנגד פתח המשכן נקרא 'מסך', לפי שהוא מגין שלא יהיה פתוח". הרי שהדבר עצמו אינו נקרא "שומר" לעצמו. ובבאר הגולה באר הראשון מב: כתב: "החכימה הטבע לתת לאברים שמירה שלא יתקלקל האבר... החכימה הטבע לעשות אל העין השמירה, הוא המכסה שהוא על העין... וכן עשתה הטבע הצפרנים לאצבעות היד והרגלים, שלא יהיו נקופים בתנועת האדם. ושערות הראש הם שמירה לראש... ודבר זה זולת האבר, הדבר שהוא שמירה אליו" ראה להלן הערה 592. והואיל ובנים ובנות הם כרעיה דאבוה גו"א בראשית פל"ז ריש אות ז, ותפארת ישראל ס"פ לח, לכך אי אפשר לומר שהאב ואם פורשים כנפיהם על בניהם, וזה כמו לומר שהם פורשים כנפים על עצמם, וזה מן הנמנע. מה שאין כן מי שמגדל יתום בתוך ביתו, ואינו אב ואם, אזי הוא פורש כנפיו על היתום שהכניס לביתו.

« רש"י על במדבר ג׳:כ״א רש"י על במדבר ג׳:כ״ו »